הזיכרון הכי מוקדם שלי הוא שכשאני תינוק יש לי "לול" לבן, ואני לומד לנענע אותו כך שיזוז לכיוון מסוים. פעם אחת אני מצליח להוציא אותו מחדר השינה לסלון, מרחק של כארבעה מטרים.
אבי “הולך מכות" עם חבר בשם קאופמן שכינויו "קופו". "קופו" מפיל אותו על הארץ, ואני מכה עם מטקה של פינג פונג בכל הכוח באחוריו של “קופו”... ו"מציל" את אבי. לדברי אמי יתכן שהצלתי את אבי גם לפני שנולדתי, כי הגברים שהגיעו אתם באונייה נשלחו לקרבות לטרון, ורבים מהם נהרגו או נפצעו שם, ואילו אבי לא נשלח לשם בגלל שאמי הייתה בהריון.
אבי “הולך מכות" עם חבר בשם קאופמן שכינויו "קופו". "קופו" מפיל אותו על הארץ, ואני מכה עם מטקה של פינג פונג בכל הכוח באחוריו של “קופו”... ו"מציל" את אבי. לדברי אמי יתכן שהצלתי את אבי גם לפני שנולדתי, כי הגברים שהגיעו אתם באונייה נשלחו לקרבות לטרון, ורבים מהם נהרגו או נפצעו שם, ואילו אבי לא נשלח לשם בגלל שאמי הייתה בהריון.
*
אשתו של "קופו" בלונדינית יפת תואר וירוקת עיניים. בארוחת צהרים אני מספר, לה במיוחד, שראיתי זבוב ענק וירוק-מבריק על צואה של כלב. היא הולכת להקיא, ואילו אני מתוודע לראשונה בחיי להוראה שלא מדברים על הפרשות בשעת הסעודה.
*
אני יושב על מדרגות הבטון בכניסה לבית הורי. אבי שואל אותי: "את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אימא?"
*
הבעלים ממוצא הונגרי של חנות הירקות הסמוכה לביתי מחליט לקרוא לי "אוּסו" (OOSOO). כל השאר קוראים לי "זֶבי" (ZEVI, במבטא הונגרי). בקיבוץ רביבים שבו אני משרת כנחלאי קוראים לי "ברקו" (קיצור של ברקוביץ) או "זאביק", ורק אחרי הצבא מתחילים לקרוא לי "זאב". אמו של יוסי, שבביתה אני בן בית בתקופת לימודי ב"גמנסיה רחביה", מתעקשת לקרוא לי "צבי".
*
אני מדבר הונגרית-עברית. אני קורא לרמשים (בעיקר לנמלים) בשם "בוגרים" BOGARIM כי "בוגר" בהונגרית משמעו "רמש" בעברית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה