אני מבקר אצל חברי לקבוצת "הלימוד" בקיבוץ נאות סמדר לראשונה מזה עשרים ואחת שנים. כששואלים מדוע לא באתי אני עונה שכשבא לי לצאת לא יצא לי. כשיצא לי- לא בא לי. יצא שלא יצאתי.
כיתוב על מצבתו של ידידי יהודה ציון
שקבור בבית הקברות שבקיבוץ נאות סמדר
כיתוב על מצבתו של יוסף ספרא
בבית הקברות שבקיבוץ נאות סמדר
הכיתוב מעיד על החשיבות הרבה שייחס יוסף ספרא
למספרים. לא במקרה מופיע המספר אחד
בשורה כל כך קצרה שלש פעמים
הכיתוב מעיד על החשיבות הרבה שייחס יוסף ספרא
למספרים. לא במקרה מופיע המספר אחד
בשורה כל כך קצרה שלש פעמים
*
בקיבוץ נאות סמדר אני מחפש - ולא מוצא - שש אבנים שטוחות שאותן גילפתי, ביחד עם אחרים, כניסוי בשיתוף פעולה בקבוצת "הלימוד" של יוסף ספרא. שש האבנים יוצרות תמונה אחת של גפן עם ענבים. את האבנים לקחנו משדה סמוך לבית הורי בירושלים, אך התברר שהן שייכות לבעל הבית הסמוך. הוא יצא והיכה אותי במקל. שאלתי אותו כמה עולה אבן, והוא הסכים למכור לנו את שש האבנים. העמסנו אותן על מכונית פרטית ונסענו לנסר אותן בבית חרושת לשיש בבית לחם. את הציור לתבליט הכין אחד המשתתפים שהיה אדריכל במקצועו. בעלה של אחת מחברות "החוליה" שהיה יצרן של כלי עבודה הכין לנו מפסלות מיוחדות לגילוף באבן. העבודה נמשכה כחצי שנה והושקעו בה אלפי שעות. כשנסתיימה היצירה הצבנו אותה בתוך מסגרת מעץ בבית המלאכה של "הלימוד" במקור ברוך. היא נראתה טוב במיוחד בלילה, כשהייתה מוארת מלמטה בעוד שאר האורות מכובים. קבלן עשיר שהזדמן למקום רצה לרכוש אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה