אמי סיפרה לי אתמול, בזמן ארוחת הצהריים, שלפני שבעים ואחת שנים, כשהייתי בבית התינוקות של קבוצת כינרת, היה לי תיאבון אינסופי, והמטפלות נתנו לי לאכול גם את מה שהשאירו התינוקות האחרים. איך שהיא גומרת את הסיפור העוזרת הפיליפינית מגישה לשולחן לכל אחד צלחת עם שניצל גדול וחצי בטטה אפויה בתנור עם איזה רוטב טעים. שמוליק, החבר של אמי, שונא ירקות, אז הוא ביקש שאציל אותו, והעברתי לצלחת שלי את חצי הבטטה שלו. ואחרי שגמרתי את כל מה שהיה על הצלחת שלי אמי שאלה אם אני יכול לעזור לה לגמור חצי מהשניצל, כי היא כבר שבעה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה