אני מתחיל ללמוד בכיתה אלף בבית הספר "גאולים" שממוקמת בשכונת בקעה ברחוב יהודה 2 (רק לאחר כמה שנים מרכזים את כל שמונה הכיתות בבניין אחד). על מעקה הגדר שלצד המדרגות בכניסה לבניין אנחנו נוהגים להחליק ("להתגלץ'"). כאשר אני שומע את השיר "המורה אמר עלו עלו כי עוד מעט יצלצלו כי הגיעה השעה לעלות למחלקה" אני משוכנע שהמילה "מחלקה" מציינת מעקה של מדרגות.
*
אני לומד לקרוא, אבל עדיין אינני יודע לקרוא בלי ניקוד. על לוח המודעות השכונתי אני קורא שם של סרט "טרזן בניו יורק" ומבין שטרזן יורק את הבנים שלו.
*
לאחר שדודי בן ציון קליין מלמד אותי לשחק שחמט אני נוהג לשחק עם אבי מדי שבת בבוקר. אבי מבטיח לי חמש לירות אם אנצח, אבל אחרי כמה עשרות משחקים ששיחקנו מדי שבת בבוקר, משניצחתי, לא רק שהוא מסרב לשלם- הוא אף מפסיק לשחק אתי.
*
מול המכולת השכונתית גרה משפחה בולגרית. האב הוא סנדלר שעובד בצריף שמוצב בחצר ביתם. בכתה אל"ף אני מאוהב בבתו, אסתר. הוא נוהג לשוחח איתי ברצינות רבה, כמו עם מבוגר. פעם הוא שואל מה אני רוצה להיות בעתיד. -”הבעל של אסתר", אני עונה.
אסתר בכר בתמונת מחזור של בית ספר גאולים בשנת 1962
*
אני מתארח בבית סבי החרדי בבני ברק. אני מוצא את עצמי בשבת בבוקר לבד בחדר גדול, שכל פרט ופרט שבו, כולל הפרחים, מלאכותי. לפתע אני מגלה שהדבר היחידי הטבעי בחדר הוא אני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה