יום שישי, 31 בדצמבר 2010

1961


במהלך שיעור תנ"ך אני נתקל בשם "זאב" כשם פרטי של שר צבא מדיין. השם מופיע בהקשר איום ונורא: "וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עורב וְאֶת-זְאֵב. וַיַּהַרְגוּ אֶת-עוֹרֵב בְּצוּר-עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב-זְאֵב. וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן. וְראשׁ עורב וּזְאֵב הֵבִיאוּ אֶל גִּדְעוֹן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" (שופטים פרק ז' פסוק 25). שנים לאחר מכן אני מבין שכנראה השם "זאב" (כשם של יהודים) מקורו במקום אחר, בברכת יעקב אבינו לבנו בנימין: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז), ומכאן כנראה גם שמו של בנימין זאב הרצל.


*
לקראת טכס הבר מצווה שלי נודע לי מאבי שאני כהן ובתור שכזה יש לי חובות שונים, כמו למשל שאסור לי להיכנס לבית קברות, איסור שעליו אני די מקפיד במשך שנים רבות, למרות שאני חילוני.


*
אני לומד במשך חצי שנה אצל חזן ידוע, יוצא הונגריה, תושב השכונה שלנו, לקרוא את ההפטרה. הוא מלמד אותי בחינם תמורת התחייבות שלי שעד לטקס הבר מצווה אופיע מדי יום בבית הכנסת. הפרק שאני לומד- ישעיהו ס' - שהוא פרק נחמה מובהק, משמש עבורי מאוחר יותר כאחד הסימנים לכך שהאל משגיח עלי.


*
מכתה דל"ת עד חי"ת מחנכת אותנו לאה ברק, אמו של מי שלימים נעשה לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. לקראת סוף כיתה חי"ת היא מזמינה אותנו לביתה, מראה לנו תמונה ממוסגרת שלו שניצבת על שולחן הכתיבה שלה, ואומרת בביטחון: "הוא גאון". אני חושב לעצמי שזה מה שכל אם חושבת על הבן שלה.

לאה ברק בתמונת מחזור של בית ספר גאולים בשנת 1962

                                                                *
טיפ ששינה לי את החיים רכשתי בילדותי מאיזו אנציקלופדיה לבריאות הגוף. היה כתוב שם שאחרי המקלחת מתנגבים מלמעלה כלפי מטה, אחרת הטיפות נושרות מהשיער על הגוף אחרי שחשבת שאתה יבש. איך לא חשבתי על זה בעצמי? 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה