חברי לגרעין הנח"ל ברביבים, יעקב ברגר, מציע לי באחד הלילות שנשתכר "רק בשביל לדעת מה זה". אנחנו שותים בקבוק 777. למחרת בבוקר אני מוצא עצמי במיטתי, בחדרי, שנמצא בצריף אחר, כאשר הבגדים שלי זרוקים לאורך הדרך שבין שני הצריפים, והמשקפיים שלי שבורים מתחת לאיזה שיח. ראשי כואב. אני מצליח לגרור את עצמי לסככת הטרקטורים, יוצא עם הטרקטור למטע, ומוריד באמצעות הגלגל הימני שלו כמה שלטים שעליהם כתובים מספרי השורות של העצים. אני חוזר לחדרי וישן עד למחרת. רק לאחר שבוע אני מרגיש שהתפכחתי לגמרי.
יעקב ברגר מימין ואני משמאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה