תמונת מצב ערב השחרור מהצבא: ברוטב עצמי אשוט לאטי, תרנגולת לא מרוטה בים חסר גלים.
*
בימים האחרונים של שרותי בצבא (בקיבוץ רביבים) כתבתי על דף נייר שאותו שמרתי בין חפצי במשך שנים: :מה כדאי לי? לכתוב ולהתעלם ממה שפרסמו סופרים בעבר, או ללמוד ספרות באוניברסיטה ואחר כך לכתוב? זמן קצר לאחר מכן התחלתי ללמוד ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה בירושלים.
לקראת השחרור מהצבא הסדיר (בקיבוץ רביבים) אני מתלבט מה לעשות עם עצמי ב"אזרחות" וכותב:
אני יושב בחדרי על כורסא, מטייל בכר דשא ענק, מצוייר בצבעי שמן. במעגל יושבים בכובעי טמבל, אוכלים סלט. עשרים אצבעות שזופות מנענעות בוא אלינו, אך אני כבר רוכב על אופני בתפאורה של ארובות חרושת, סרבלי עבודה ריקים העומדים בשורה נפתחים אלי, ואני סוגר אותם תוך כדי נסיעה. בהרי הימליה השלג פתיתי נייר. שנים עשר פקירים מזוקנים מחממים עבורי קפה... בעיניהם.
וגם: הייתה סערה, והאוויר היה מלא אבק, והעורבים קראו אלי: תראה איך אנחנו תופסים גלים. ניסיתי לומר להם שאינני מבין ערבית, אך הייתה סערה, והאוויר היה מלא אבק.
אני יושב בחדרי על כורסא, מטייל בכר דשא ענק, מצוייר בצבעי שמן. במעגל יושבים בכובעי טמבל, אוכלים סלט. עשרים אצבעות שזופות מנענעות בוא אלינו, אך אני כבר רוכב על אופני בתפאורה של ארובות חרושת, סרבלי עבודה ריקים העומדים בשורה נפתחים אלי, ואני סוגר אותם תוך כדי נסיעה. בהרי הימליה השלג פתיתי נייר. שנים עשר פקירים מזוקנים מחממים עבורי קפה... בעיניהם.
וגם: הייתה סערה, והאוויר היה מלא אבק, והעורבים קראו אלי: תראה איך אנחנו תופסים גלים. ניסיתי לומר להם שאינני מבין ערבית, אך הייתה סערה, והאוויר היה מלא אבק.
*
ידיד של אבי אלוף במשחקי ברידג'. אחרי הצבא אני מתארח בביתו ועובד בבית החרושת, שבו הוא עובד בתור מנהל טכני. על הקיר בביתו מדפים מהרצפה עד לתקרה, מלאים בספרים. הוא אומר לי: אם ישעמם לך תקרא, אתה יודע אנגלית, כן?” פעם אני מחפש שם ספר במשך שעה ואינני מוצא אלא ספרים על ברידג'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה