לאחר תום הקרבות של מלחמת יום כיפור אנחנו מחכים עוד כחצי שנה להסכם שביתת נשק. בינתיים מגיע המורל של החיילים לשפל. המג"ד עובר ממוצב למוצב ומבקש הצעות להרמת המורל. כשהוא מגיע אלינו אני מציע להקים אוניברסיטה שבה מי שיודע משהו ילמד את מי שמעוניין לדעת. המג"ד כופה עלי לממש את ההצעה בעצמי, ואני מקבל אפילו רכב עם נהג צמוד. עם הזמן נוספות לי משימות ונוספים לי עוזרים ואנו "מציפים" את חיילי המוצבים בהופעות אמנים ובביקורי מרצים. כך אני זוכה להכיר מקרוב את חברי להקת פיקוד מרכז ואת הזמרת שולי נתן. אחרי המלחמה אני שומע שמישהו אכן הקים עבור החיילים ששהו על אדמת מצריים אוניברסיטה שהוכרה על ידי משרד החינוך, אבל אינני יודע אם פעילותו קבלה את השראתה מהצעתי.
*
במלחמת יום כיפור במסגרת תפקידי כמש"ק תרבות אני מלווה זמרת אמריקאית בשם ריטה פלבל לסיבוב הופעות בין מוצבי הגדוד שלי. אני מספר לה שאני כותב שירים והיא מבקשת שאתן לה שיר אחד להלחנה. אני מתרגם עבורה שיר שכתבתי ימים אחדים קודם לכן :"ענן אתה, אם רוח נושבת טוס דאה החלף צורה", והיא שרה אותו, כפי שהיא כותבת לי מאוחר יותר במכתב, בהמשך סיבוב הופעותיה בגדודים אחרים. כשהיא מספרת לצופים בהופעותיה מי חיבר את השיר מתקשים אלה להאמין שמאחורי השיר "האמריקאי" הזה עומד חייל ישראלי.
Rita Falbel
זמרת אמריקאית
זמרת אמריקאית
במסגרת תפקידי כמש"ק תרבות אני מלווה רב ידוע לסיבוב הרצאות בין מוצבי הגדוד. אני שם לב שהוא מרכיב משקפים וכפוף גב ואני שואל אותו: איפה כתוב שמי שלומד תורה צריך להיות ממושקף וכפוף גב?
בקורס למדריכי נוער בכירים באוניברסיטה העברית בירושלים שמתקיים במסגרת עבודתי בעיריית ירושלים כמדריך נוער מציינת המדריכה לדינמיקה קבוצתית שכאשר הקבוצה יושבת במעגל אני נוהג לשבת כשפלג גופי העליון רכון קדימה באופן יוצא דופן. לדבריה צורת ישיבה זו, מבטאת דריכות ונכונות לעזרה לאחרים. אני חושב שזה בגלל שאני בן לניצולי שואה. אני בודק באנציקלופדיה לפסיכולוגיה ומגלה שאני (ביחד עם אחרים שכמותי) חולה במחלת נפש שנקראת "נר תמיד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה