בשיחה גדודית להפקת לקחים ממלחמת יום כיפור אני טוען שבאימונים שלאחר המלחמה הרושם שלי הוא שהצבא מתאמן למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה. למשל, לא לומדים נשק אוייב. באוטובוס מפאיד לישראל אני מתיידד עם איתן, קצין שקורא בספרון הדרכה על נשק אוייב. בעקבות המלחמה אני בדעה שחייל ישראלי צריך להכיר את נשק האוייב למקרה שנגמרת לו התחמושת וכל מה שיש סביבו זה נשק אויב. בהשפעת ידידי החדש אני קורא את הספר "חכמת זן" שאת עקבות השפעתו אני מזהה בשירים שכתבתי באותה תקופה, כמו למשל השיר "ענן אתה" שמתחיל במילים: ענן אתה, אם רוח נושבת טוס דאה החלף צורה.
*
אני נפגש בשכונת בית הכרם בירושלים עם מורת זן שנותנת לי את הקואן: "אחד ועוד אחד שווה" . רק לאחר עשרות שנים אני מגלה עד כמה משפיע עלי קואן זה. למשל, אני כותב חיבור גדול על "חשבון במושגים", וממציא סטיקר 1+1=2 שבו הפסים של דגל ישראל מחליפים את סימן השוויון. צילום של סטיקר זה פורסם לאחרונה באתר האינטרנט של "פרויקט דמוקרטיה" כדוגמא להפרה של חוק הסמל והדגל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה