אני גאה מאד כשאני עובר מבחן נהיגה ברכב פרטי "בטסט ראשון”, וגם כשאני עובר מבחן נהיגה על קטנוע "בטסט ראשון”. אשתי משבחת אותי על איכות הנהיגה ואומרת שאם הייתה צריכה להעביר ממקום למקום כוס יין מלאה על גדותיה טיפה לא הייתה נשפכת בדרך, אך אחרי שאנחנו מחליקים עם הקטנוע על כתם שמן בכביש החוף - כשהג'יפ שנוסע מאחורינו כמעט דורס אותנו - אנחנו מחליטים למכור את הקטנוע. את טפסי חידוש הרישיון של משרד התחבורה אינני ממלא.
*
באוניברסיטה, בחוג לפילוסופיה,פרופסור עדי צמח מתפעל מאיזה סופר של מדע בדיוני ש"בונה עולמות שלמים והורס אותם". בהפסקה אני מעיר לו שבאגדה היהודית אומרים על אלוהים שהוא "בורא עולמות ומחריבם". אני שואל "מה יש להתפעל משדות של זרים אם המקור אצלנו?". היחס שלי לעברית ולתרבות היהודית המפוארת משתנה לאחר שנודע לי שהאוגריתית היא עברית שקדמה לעברית, שהמיתולוגיה היהודית שאולה ברובה ממיתולוגיות זרות שקדמו לה. הלם תרבותי דומה מתרחש אצלי גם אחרי שאני קורא את הספר "אני והשימפנזים", וגם אחרי שאני נכנס לקבוצת "הלימוד" של יוסף ספרא.
*
אני פורש משיעור מבוא לפילוסופיה בגלל שהמורה טוען שסוקרטס לא היה דתי. לא לפני שאני מביא למורה רשימה של עשרות מובאות שמוכיחות שסוקרטס התפלל והקריב קרבנות לאלים.
*
אני פורש משיעור על הפילוסוף עימנואל קאנט, וממריד את חברי לכיתה נגד המרצה, שדוהר בכתבי קאנט בקצב מהיר מדי. המרצה מסכים שניעדר מהשיעור, אבל מודיע שנהיה חייבים להתייצב לבחינת סוף השנה. לשם כך אני לומד במשך חודש עם רונית בבוסתן שבחצר דירתה השכורה בשכונת אבו טור הערבית... ושנינו עוברים את הבחינה בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה