בני, שיר, בצילום שצילמתי בשנת 1974
בני, שיר, נולד במושב שורש שאליו אני ואשתי מנסים התקבל לחברות. לאחר שנה דוחים החברים את בקשתנו, אולי בגלל שגרפולוג שאליו שלחו את כתב היד שלנו טוען שאנחנו OVER QUALIFIED . לאחר מכן אנחנו נוסעים לפגישה פרטית עם אותו גרפולוג והוא מציין שמרץ רב עומד לרשותי, שיש לי אינטרסים רוחניים רבים, ושמתאים לי להיות רקדן או מסז'יסט.
*
"באזרחות", לאחר כשלוש שנים שבהן לא זומנתי לצניחות, אני מקבל צו להתייצב לצניחה. אני מתקשר למשרד הקישור ואומר לפקידה שמאחר ששכחתי איך צונחים אני מבקש לעבור מחדש את הקורס.
- "לא חבל לך על שלושה שבועות?” היא שואלת.
- "חבל לי למות" אני עונה.
מאחר ואף מילואימניק לא נרשם מלבדי לקורס הצניחה המיועד, הקורס נדחה משנה לשנה, ולבסוף מכתבי הזימון לצניחות חדלים מלהגיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה