יום שני, 3 בינואר 2011

1980


אני מנסה להבין מה פירוש "אי השענות על סמכות" באמצעות עמידה באוטובוס ללא אחיזה במשענות. 

*
בהליכה בגן סאקר בירושלים אני מגלה שתוך כדי הליכה קדימה העולם בא לקראתי, כשם שכאשר נוסעים קדימה ברכב נדמה שהעצים טסים לאחור. אני חושב שזו משמעות נוספת למטבע הלשון "העולם הבא" שמתייחסת בדרך כלל לחיים שאחרי המוות.

*
לבקשת יוסף ספרא אני מתרגם לעברית קטעים מספר באנגלית של קרישנמורטי. קטעים אלה אני מקריא לאחר מכן במפגשי הקבוצה. אני  מתחיל את כתיבת התרגום בישיבה שפופה ומסיים אותו, בהשפעת התכנים, בישיבה זקופה. בהמשך אני מתרגם קטעים של קרישנמורטי תוך כדי קריאתם, ואחד מחברי הקבוצה כותב אותם. 

*
יום אחד אני שם לב שאני הולך כשעיני מתבוננות בקרקע שלפני, במעין חשש שרגלי תמעדנה. העיניים גוררות מעט גם את הראש. אני מנסה לראות מה קורה אם אני מרים את הראש ומתבונן קדימה, לצדדים, ואפילו למעלה, ומגלה שרגלי מוצאות את דרכן מצוין גם ללא עזרת העיניים. מאז אני זקוף יותר, ואם אני מוצא מטבע על הקרקע אני יודע שההרגל הישן התגנב וחזר להשתלט עלי.

*
לאחר כשנה ב"לימוד" אני מבין שהאמת לא נמצאת בספרים אלא בי ומוכר (ביחד עם אשתי) את הספרים האהובים עלי, שאותם אספתי במשך שנים, במכירה פומבית בדירת גג של אחד מחברינו לקבוצת הלימוד שגר ברחוב בן יהודה בירושלים. במיוחד אני זוכר את מכירת ספרו של קאנט "ביקורת התבונה הטהורה", שהשקעתי כל כך הרבה בלימוד תוכנו. 

*
במפגש של קבוצת "הלימוד" בסוכות בחירבת עלקת שבהרי ירושלים אני מכין חומוס לארוחה של עשרות אנשים באמצעות כותש-שום. 


משמאל לימין: אני בתי מעיין ויהודה ציון בחירבת עלקת 1980

*
יוסף ספרא מציג לנו בקבוצת "הלימוד" את מושג ה"משך", שמייצג תודעה של הווה מתחדש, בהבדל ממושג הזמן שמייצג תודעה ששקועה במחשבות שרודפות זו את זו וכולן עבריות וידועות לנו. אני מעיר לו שזו אבחנה של אנרי ברגסון, הפילוסוף הצרפתי, ואני אף מעתיק מספרו של ברגסון את הקטע שעוסק בעניין זה ומקריא לו אותו, אך יוסף עונה לי שלמי שמבין דבר בעצמו, ואומר אותו בשמו -לא משנה מי עוד אמר אותו. לדבריו זאת הכוונה בפתגם: "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה