יום שני, 3 בינואר 2011

1986


במסגרת "הלימוד" אני מקים עם חברי באזור התעשייה של מקור ברוך בית מלאכה לעבודות אמנות מענפי עצים. אני מקפיד לעבוד שם מדי ערב במשך כמה חודשים. תחילה אני מבצע דגמים ששרטטו אחרים, אך לאחר זמן אני מגלה שאני יכול להמציא ולבצע דגמים משלי. 

*
יוסף מציג עצמו בתחילה כאחד מן הלומדים בקבוצת "הלימוד", כשווה בן שווים, ואפילו מעניק לעצמו את התואר "שרת", אחד שמשרת אחרים. כשהוא מציע שהקבוצה שלנו תתפרק לשנה ("שנת הניתוק") אני מודיע שאם הוא לא מתפרק ביחד אתנו אני לא מתכוון לחזור ללימוד.

*
אחת מחברות קבוצת "הלימוד", שהיא חובבת טבע, מספרת לי לקראת "שנת הניתוק" שעלי השלכת אינם נושרים מן העץ מעצמם, אלא העץ מכין להם רקמת ניתוק... ורק אחרי שזו מושלמת הם יכולים להינתק ממנו.

*
כשיוסף ספרא מתחיל לחפש מקום יישוב לקבוצות "הלימוד" נופלת לידי מפה של אזור חירבת עלקת ("עלקת" מזכירה לי עלוקה שמוצצת דם) שבו היינו עורכים מדי שנה מפגשים של כל הלומדים בחיק הטבע. חבל הארץ שבו נמצאת החורבה נקרא באותה מפה בשם "ארץ כפירה".

* 
אינני מצרף את שמי לטופס של חברי "הלימוד" שמעונינים להקים את קיבוץ נאות סמדר. אני מאמין שהעברת "הלימוד" למעין מנזר סותרת את רעיון הדרך הרביעית, שאודותיו קראתי אצל אוספנסקי. לפי אוספנסקי הנזיר הפקיר והיוגי לומדים כל אחד בדרכו במשך עשרות שנים, ואילו הלימוד בדרך הרביעית קצר יותר בגלל שהוא נשען על ההתבוננות של כל לומד בחייו הפרטיים ובסביבתו הטבעית.

 *
אני שוטף כלים כשחולפת בי המחשבה שעלי לעזוב את "הלימוד". באותה שנייה מתפוצצת כוס יבשה שהייתה על המדף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה