יום ראשון, 2 בינואר 2011

1970-1


שם המשפחה שאני ממציא לעצמי, ברקן, הוא גם שם של צמח קוצני, של יין, של אזור תעשייה. המשמעות שאני מייחס לו ביני לביני היא של אחד שנוהג להבריק, על משקל "שתקן" - אחד שנוהג לשתוק.


*

יונת סנד שולחת אותי למנחם ברינקר, עורך "משא", המוסף הספרותי של עיתון "דבר". אני מפרסם שם שמונה שירים. ארבעה תחת השם זאב ברקוביץ וארבעה תחת שמי החדש: זאב ברקן. הפרסום מגיע לידיעת מורי וחברי ללימודים. בנוסף, בחדר מערכת "משא" שואל אותי המשורר חיים גורי מתי אני מתכנן להוציא לאור ספר שירים. לאחר כמה חודשים אני מציע להוצאת ספרים בתל אביב ספר שירים שכתבתי. המו"ל אומר שההוצאה שלו עוסקת בשירים למבוגרים ואילו השירים שלי מיועדים לדעתו לבני נוער.

*
במשך כמה שנים אשתי ואני צמחוניים. אני נוהג לנסוע עם הקטנוע שלי ל"בורסה“ של הירקות והפירות בגבעת שאול כדי לקנות ארגז גזרים, להכנת מיץ גזר. אני קולף הרים של שקדים להכנת "חלב שקדים" לילדינו.


*

במפגש הראשון שלי עם פרי האבוקדו אני בטוח שאת הפרי הזה מתאים רק לצרפתים לאכול כי השמנוניות והצבע שלו מזכירים לי צפרדעים, "והצרפתים אוכלים צפרדעים", כפי שנאמר ב"שיר הפלאפל" של דן אלמגור ומשה וילנסקי.

 *
אני קונה את עיתון "דבר" בסופי שבוע כדי לקרוא את המוסף הספרותי "משא".

*
כשהחלו פיגועי הטרור הערבי, ומבצעיהם לא נתפסו, התקשרתי לדובר משטרת ירושלים והצעתי לו להשתמש ברעיון ששמעתי ברדיו לפיו שלטונות מזרח גרמניה סיפקו לתנועות הנוער מצלמות והורו לכל אחד מהילדים לצלם כמה תמונות מדי יום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה